זכויות המקנות ליוצרים לעשות שימוש בלעדי ביצירות שלהם. המחוקק רוצה לעודד יצירה ועל כן מעניק זכויות בלעדיות ליוצר.
זכות יוצרים קיימת על יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית (למשל מאמר באינטרנט, קטע טקסט על מוצר או ספר), יצירה אומנותית (בין השאר תמונה, סרטון, תרשים או ציור), יצירה דרמטית (גם קוד של תוכנת מחשב), יצירה מוזיקלית (לרבות מוזיקה שהופקה לטובת פרסומת) או תקליט.
בישראל לא קיים מרשם של זכויות יוצרים. ניתן לרשום את זכות היוצרים במשרדי עורכי דין אשר עוסקים בתחום כראיה למועד היצירה המקורי. הדבר יסייע במקרה שאדם אחר יטען שיצר את אותה יצירה בזמן מוקדם יותר אך רישום שכזה אינו מקנה זכויות כלשהן.
בישראל זכות היוצרים תקפה למשך חייו של היוצר האחרון של היצירה שנותר בחיים ועד 70 שנה לאחר מותו.
ברוב המקרים היוצר, אלא אם כן הוסכם אחרת עם מזמין היצירה או שהיא נוצרה כחלק מיחסי עבודה (לרבות כעובד מדינה). במקרה שמדובר בדיוקן או בצילום של אירוע משפחתי או של אירוע פרטי אחר – זכות היוצרים היא של מזמין היצירה, אלא אם כן הוסכם אחרת.
הזכות המוסרית היא זכות היוצר שלא יתבצע שינוי ביצירתו והיא תישמר כיצירה שלמה. בנוסף, מדובר בזכות היוצר לאזכור שמו (קרדיט) על גבי היצירה. גם אם קיימתם את הזכות המוסרית, הדבר אינו מקנה זכות לפרסם את היצירה בלי אישור.
שימוש בלתי מורשה ביצירה, לדוגמה: העתקה, פרסום, ביצוע פומבי (למשל של שיר), שידור והעמדה לרשות הציבור. גם פעולת העתק/הדבק של תמונה שמצאתם בגוגל עלולה להיחשב העמדה אסורה לרשות הציבור.
החוק מקנה זכות לפיצוי של עד 100,000 ₪ ללא הוכחת נזק לכל הפרה. הסכום נקבע בהתאם לנסיבות כל מקרה.
ההגנות החלות על מפירי זכויות יוצרים תלויות בנסיבות כל מקרה ויכולות להתבסס על "שימוש הוגן", "זוטי דברים", "מפר תמים" ועוד.
בישראל, לא. זכות היוצרים נוצרת ממועד יצירת היצירה: התמונה או השיר.
פונים מיד לייעוץ משפטי על מנת לקבל המלצות מתאימות. מענה לא זהיר למכתב התראה שכזה עלול להסתכם בנזק של עשרות אלפי שקלים ולמעלה מכך.
ברוב המקרים זכות היוצרים ביצירה שנוצרה לצורך העבודה ובמהלך העבודה היא של המעסיק, אלא אם כן הוסכם אחרת.
כנראה. בהשאלה, אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש. תום לב אינו מבטל את ההפרה אלא יכול להקטין את הפיצוי שיש לשלם בגין ההפרה. עם זאת, קיימות טענות הגנה שונות גם במקרים כאלה ולכן חשוב לקבל ייעוץ משפטי בשלב מוקדם.
ייתכן מאוד. אם מדובר בתמונה שיש בה זכות יוצרים, שימוש ללא רשות מהווה הפרה של זכות היוצרים. העובדה ששמרת על הזכות המוסרית למתן אזכור (קרדיט) לא מבטלת את הפרת זכות היוצרים עצמה.
ייתכן מאוד. הסימון הזה אינו תקף בישראל ואין חובה לסמן יצירה מוגנת בסימן זה. אם מדובר בתמונה שיש בה זכות יוצרים, שימוש ללא רשות מהווה הפרה של זכות היוצרים. קיומו של הסימן עשוי לשלול טענה שהשימוש בתמונה התבצע "בטעות" או בתום לב.
לא. זה סכום הפיצוי המקסימלי שניתן לתבוע ללא הוכחת נזק. הסכום יכול להיות נמוך יותר, בהתאם לנסיבות המקרה, אך גם גבוה יותר – באם מוכיחים נזק בפועל.
בהחלט. ההנחה הבסיסית היא שברוב היצירות קיימת זכויות יוצרים. גם תמונה "פשוטה" שמפורסמת ברשת עשויה להיות מוגנת בזכויות יוצרים. אם לא כתוב אחרת, הניחו שהתמונה מוגנת בזכויות יוצרים. אם יש ספק, אז אין ספק.
תלוי באילו תמונות. יש לבדוק היטב את הסימולים וההודעות הנוגעים לרישיון השימוש בתמונות. לרוב, צוות וויקיפדיה מקפיד לברר את זכויות היוצרים בתמונות שמפורסמות באתר. עם זאת לא ניתן להסתמך לחלוטין על בדיקה שבוצעה ע"י ויקיפדיה.
לרוב לא. ההנחה הבסיסית היא שברוב היצירות, תמונות או קטעי טקסט למשל, קיימות זכויות יוצרים. תמונה "פשוטה" שמצאת בחיפוש בגוגל או קטע טקסט שהופיע באתר פתוח עשויים להיות מוגנים בזכויות יוצרים. אם לא כתוב אחרת, הניחו שהתמונה או הטקסט מוגנים בזכויות יוצרים ושימוש בהם הוא הפרה של זכות היוצרים. אתם רוצים לעשות בהם שימוש? דאגו לברר מי בעל זכויות היוצרים ביצירה ולקבל ממנו הסכמה מפורשת לשימוש שלכם.
סימן מסחר הוא סימן המשמש לסימול מוצרים או שירותים שמיוצרים או נסחרים ע"י אנשים פרטיים או חברות. סימן יכול להיות מורכב מאותיות, ספרות, איורים או סמלים גרפיים. סימן מסחר מוקנה למוצרים או לשירותים ספציפיים.
כן. רק סימן רשום מזכה את בעליו בשימוש ייחודי בסימן. במקרה של הפרת סימן מסחר, רק בעלים של סימן מסחר רשום זכאי לפיצויים.
הבעלים של סימן מסחר רשום זכאי לשימוש ייחודי בסימן המסחר ביחס לסחורות ולשירותים שלגביהם נרשם הסימן. במקרה שבו גורם אחר עושה שימוש מפר בסימן המסחר, הבעלים זכאי לפנות לקבלת סעד מבית המשפט. סעד יכול להיות בצורת צו שימנע את המשך השימוש המפר בסימן או אף יורה על השמדת המוצרים המפרים. בנוסף, ניתן לקבל פיצוי כספי על נזקים שנגרמו עקב השימוש המפר בסימן המסחר.
ההגנה מכוח רישום נמשכת כל עוד סימן המסחר בתוקף (יש להאריך את התוקף של סימן מסחר מדי עשר שנים ברישום בישראל).
לא. ההגנה המוקנית מכוח סימני המסחר הינה טריטוריאלית. כלומר, הגנה בישראל אינה מקנה הגנה בטריטוריות אחרות.
סימן טקסט או סימן מעוצב (לוגו). ברוב המקרים, לא ניתן לרשום סלוגנים כסימן מסחר.
סימן מסחר נעשה על סוג סחורות מסוים ולפי פרטת סחורות שמפורטת בתעודת הרישום.
לא. בהליך רישום סימן המסחר נערכת בחינה מהותית, שבמסגרתה נבדקים כמה פרמטרים הנדרשים לצורך הרישום (היעדר רישומים קודמים דומים, היעדר גנריות וכו').
הליך רישום סימן מסחר במסלול רגיל אורך כשנה וחצי. ניתן לזרז את הבקשה באמצעות הגשת בקשה לזירוז (בחינה על אתר) וכך הליך הרישום מתקצר לשלושה חודשים לערך.
הסימן ® משמעו סימן רשום. הסימן ™ מסמל את השימוש במילה כסימן מסחר אף אם אינו רשום באותה טריטוריה.
צו מניעה ניתן כאשר יש שימוש מפר בסימן באופן שמטעה צרכנים לחשוב כי מדובר בסימן המקורי.
לא. גם נותני שירותים וגם עסקים רגילים צריכים לרשום סימן מסחר.
סימן מסחר מוכר היטב הוא סימן מסחר מפורסם, כאשר ההנחה היא שרוב ציבור הלקוחות מכיר אותו היטב. ההגנה המשפטית על סימן מסחר מוכר היטב חלה גם במקרים שבהם הסימן לא נרשם. בנוסף, באם יש סימן מסחר שהוא גם רשום וגם מוכר היטב, יקבל הסימן הגנה רחבת היקף על כל סוגי הסחורות והשירותים ולא רק על הסוג שלגביו נרשם. כך, לדוגמה, הסימן COLA ZERO הינו סימן מסחר מוכר היטב שגם אם הרישום עליו הוא על משקאות בלבד, ההגנה מכוח סימן מסחר מוכר היטב שהוא גם רשום היא גם על תקשורת ומחשבים, נקודות מכירה וכדומה.
כן. בהנחה שבעל סימן המסחר מעביר אליך את הבעלות.
מומלץ להיוועץ עם משרד עורכי דין המתמחה בקניין רוחני על מנת לבחון את החשיפה המשפטית שלך בהפרת הסימן. בהליך הבדיקה בודקים אם הסימן שטוענים לגביו אכן רשום, מה ההגנה שניתנת לו ומהן הנסיבות המדויקות של המקרה.
לא. פקודת סימני המסחר אינה מונה הגנה זו כהגנה אפשרית. הרציונל הוא לתת הגנה רחבה מאוד לבעלי המותגים על מנת למנוע זיופים והעתקות.
ברוב מדינות העולם (למעט בארה"ב) ניתן לרשום סימני מסחר על סימנים שלא נעשה בהם שימוש. בארה"ב יש חובה להצהיר על שימוש בפועל.
פטנט הוא זכות משפטית טריטוריאלית (פר מדינה) המאפשרת לבעל פטנט למנוע מאחרים להשתמש בהמצאה לפרק זמן של 20 שנה. שימוש כולל מכירה, שיווק ויבוא.
צריך להראות כי האמצאה מתקיימת בתחום טכנולוגי, חדשה ויש בה התקדמות אמיתית, כלומר החידוש בה אינו מובן מאליו לבעל מקצוע בתחום האמצאה.
ניתן לרשום פטנט על מגוון רחב של תהליכים ומוצרים לרבות נוסחה כימית, תהליך ליצירת אובייקט, רכיב אלקטרוני, מכני, ולעיתים אף על תוכנה.
ההגנה נמשכת 20 שנה מיום הגשת הבקשה לפטנט, כאשר ישנם חריגים, בעיקר בתחום התרופות.
ניתן לאכוף פטנט לאחר שהתקבל. במידה שהסטטוס הוא בקשה לפטנט, יש דרכים נוספות ליצור ממנה נכס עסקי.
לא. רישום פטנט במדינה מסוימת מעניק הגנה באותה מדינה בלבד. עם זאת, הגשת בקשה לפטנט במדינה אחת עדיין עשויה לאפשר את הגשת הבקשה לפטנט במדינות אחרות, בתלות בלוחות זמנים.
כן, אך השיפור חייב שיהיה חדש ולא מובן מאליו לבעל מקצוע בעל ידע בתחום.
הממציא או הממציאים או גוף שאליו הממציאים מעבירים את הבעלות, למשל חברה המעסיקה את הממציאים.
בהחלט כן, כל עוד השיטה מתקיימת בעולם טכנולוגי.
לא, אך ניתן לרשום פטנט על תהליך טכנולוגי שמתבצע באמצעות תוכנת מחשב.
בדרך כלל 12–30 חודשים, אך ניתן לזרז תהליך זה בחלק מהמדינות.
לבצע חיפוש פטנטים, על מנת לקבל אינדיקציה אם הרעיון כבר ידוע בעולם. במקרה בו הרעיון לא אותר בחיפוש, עדיין ייתכן שהוא ידוע, אך ישנה אינדיקציה סבירה שכדאי להתקדם לעריכת בקשה לפטנט.
לא. ישנה חובה לתאר את המוצר באופן שבעל מקצוע ממוצע בתחום יוכל לייצרו ולהשתמש בו.
משרד עורכי דין חייב בסודיות לפי חוק לשכת עורכי הדין. ניתן לבקש מעורך הדין לחתום על הסכם סודיות, ליתר ביטחון.
להכין מסמך סודיות (NDA) ולהחתים את המשקיע, או להראות רק חלק מהמוצר.
עקרונית כן. ישנם מספר חריגים, למשל משרד הפטנטים האירופי כולל כ-30 מדינות.
העלות משתנה לפי מורכבות האמצאה. חשוב לזכור כי בהמשך הדרך ישנה עלות הגשת הבקשה לפטנט במדינות שונות, וכי עלות בחינת הבקשה לפטנט והפיכתה לפטנט רשום כרוכה בעלויות נוספות.
אין ענף משפטי רשמי של דיני אינטרנט. מדובר בענף שהוא יציר פסיקה. מדובר על סוגיות הנוגעות לשימוש ברשת האינטרנט.
מומלץ להיוועץ עם עורך דין על מנת שיבדוק אם יש לך חשיפה משפטית בהתנהלות השוטפת של האתר ויכין עבורך תנאי שימוש לאתר ו/או תקנון.
תקנון אתר הוא הסכם משפטי מחייב בין בעל האתר לבין המשתמשים בו.
אין חובה כזו, בדיוק כפי שאין חובה לחתום על חוזה בגין שיפוץ הבית, אך מומלץ לעשות זאת. כאשר מדובר באתרי סליקה, חברות האשראי מחייבות לערוך תקנון.
לא. יש להתאים את התקנון לפעילות האתר.
כן. ניתן להגיש בקשה להעברת דומיין לאיגוד האינטרנט הישראלי או להגיש תביעה אזרחית כנגדו.
כן. חוק איסור לשון הרע חל גם ברשת. ניתן לאכוף את זכויותיך כנגדו.
חובת ההנגשה של האתרים מחייבת את בעלי האתרים לערוך כמה שינויים באתר ולהתאימו לבעלי מוגבלויות ראייה/שמע. חובת ההנגשה חלה על כל האתרים. יחד עם זאת, ניתנה לאחרונה החלטה בנושא הדוחה את הליך ההנגשה לחלק מהאתרים.