אני יודע שזה מפתה לפעמים. דומיין הזהה או דומה לשמה של חברה מוכרת או של מותג בינלאומי פנוי לרישום ואתם מתפתים אם לרשום אותו על שמכם. התופעה הזו של רישום שמות מתחם מפורסמים במטרה להתמקח עליהם לאחר מכן מול בעלי הזכויות האמיתיים מכונה cybersquatting , ובתרגום חופשי לעברית: "חטפני שמות". זה עלול להסתיים ביוקר.
איגוד האינטרנט הישראלי: כל הקודם זוכה?
איגוד האינטרנט הישראלי הוא ארגון ללא מטרת רווח האחראי על רישום של שמות מתחם עם סיומת ישראלית (il). האיגוד איננו גוף ממשלתי, אלא עמותה בלתי תלויה. רישום שמות המתחם מתבצע בהליך טכני בלבד ולפיו "כל הקודם זוכה", כלומר: מי שהקדים להגיש בקשת רישום תקינה לדומיין, בקשתו תאושר וזאת מבלי לבדוק אם שם המתחם זהה או דומה למותג או לחברה מסוימת. בהתחשב בכך שהסכום שיש לשלם עבור רישום שם מתחם איננו גבוה (עשרות שקלים לשנה בדרך כלל), נוצרת כאן פרצה שזועקת לגנב.
אולם הדברים אינם כה פשוטים. גוף שסובר כי רישום שם המתחם על שמו של פלוני אלמוני, מפר סימן מסחר שבבעלותו, מטעה לקוחות או פוגע במוניטין שלו, יכול לפנות אל IL-DRP – הגוף האחראי על יישוב מחלוקות שעניינן הקצאת שמות מתחם תחת סיומת המדינה של ישראל. גוף זה רשאי למחוק את שם המתחם ו/או להעבירו לבעלות אחרת.
מה צריכים להוכיח כדי למחוק רישום מטעה?
על מנת שהעתירה למחיקת שם המתחם תאושר, המתלונן צריך להוכיח את קיום כל התנאים הבאים:
1. שם המתחם זהה או דומה באופן מטעה לסימן מסחר, שם מסחר, שם תאגיד רשום או שמה הרשום של ישות משפטית של המתלונן;
2. למתלונן קיימות זכויות בשם הרשום;
3. למחזיק לא קיימות זכויות בשם הרשום;
4. הגשת הבקשה להקצאת שם המתחם נעשתה בחוסר תום לב או שנעשה בשם המתחם שימוש שלא בתום לב.
בין הראיות לחוסר תום לב מצוין מקרה שבו "המחזיק התכוון למשוך, בעבור יתרון מסחרי, משתמשי אינטרנט לאתר האינטרנט שלו או אתר מקוון אחר, ע"י יצירת סבירות לבלבול עם שמו של המתלונן באשר למקורו של אתר האינטרנט".
"בנק דיסקונט" או "מאגר הנחות"?
אחד המאבקים של שם מתחם שזכה לתהודה ציבורית בישראל הוא המקרה של בנק דיסקונט וניר אוחיון.
ניר אוחיון, תושב נתניה, רכש את שם המתחם (דומיין) BankDiscount.co.il (בנק דיסקונט) ושיבץ בו פרסומות למוצרים שאינם קשורים לבנק. מן הסתם הוא יכול לטעון שמשמעות הדומיין היא "מאגר הנחות". הבנק מצידו נאלץ לרכוש כתובת מתחם אחרת – DiscountBank.co.il (דיסקונט בנק). אלא שהדרך של אוחיון לעשיית כסף קל היא הרבה פחות פשוטה ממה שנדמה: אוחיון חשוף הן לתביעה מצד הבנק והן לכך שאיגוד האינטרנט הישראלי ימחק את כתובת הדומיין.
אוחיון חשוף גם לתביעה בבתי המשפט הרגילים בגין עשיית עושר ולא במשפט והפרה של פקודת סימני המסחר. הסימן BankDiscount אומנם טרם נרשם בפנקס רשם סימני המסחר, אולם הוא סימן מסחר מוכר היטב, הנהנה מהמוניטין הרב של הבנק.
בתי משפט קבעו במקרים דומים כי שימוש בסימן מסחר כשם דומיין מהווה הפרה של פקודת סימני המסחר. בבנק דיסקונט כנראה הבינו, אומנם באיחור, את הכוח הרב שיש בידיהם על מנת למנוע את המשך השימוש בדומיין – זמן קצר לאחר פרסום הכתבה כתובת האינטרנט המדוברת כבר לא הייתה פעילה. זוהי רק ההתחלה. באי כוחו של הבנק יכולים להגיש תביעה כנגד אוחיון ולזכות בפיצוי כספי משמעותי.
במקרה דומה שבו הוגשה בשנת 2008 תלונה על ידי חברת המחשוב דל (Dell) כנגד אזרח בשם רמי ציון אשר רכש את שם המתחם Dell-Israel.co.il, קבע IL-DRP כי יש לבטל את הקצאת שם המתחם למשיב ויש להעבירו לחברת דל. IL-DRP נימק זאת בכך שבין היתר המשיב היה חסר תום לב שכן הוא ניסה למשוך אליו תנועת משתמשים לאתר באמצעות קישור עם שמה של חברת דל.
סיכום: אל תחטפו שמות מתחם
לפעמים זו נראית דרך קלה לעשיית כסף קל. ניתן להזרים משתמשים לאתר שלכם באופן מטעה, או "להציע למכירה" את הדומיין שרשמתם לבעליו החוקיים באמת. עזבו אתכם מחוסר ההגינות, אם תעשו זאת אתם חשופים לתביעות מכמה זוויות והניסיון לעשות כסף קל עלול להתברר כנזק של עשרות עד מאות אלפי שקלים.