אתרים עסקיים, מנועי חיפוש, אתרי חדשות וסוגים רבים אחרים של אתרים הם יעד פוטנציאלי עבור אלה שמעוניינים לאסוף כמויות גדולות של מידע בזמן קצר. כיום יש כלים רבים שמסוגלים לבצע סריקה אוטומטית ולחלץ טקסטים, תמונות, פרטים אישיים, מידע על מחירים, דירוגים ופרטים אחרים לצרכים מסחריים, מחקריים, שיווקיים ובחלק מהמקריים למטרות פחות לגיטימיות.
בעלי אינטרסים רבים משתמשים בכלים האלה בלי לבדוק האם פעולה הזאת חוקית, האם זה מהווה פגיעה במתחרים והאם זה יכול להביא למצב של תביעה. כאן נסקור את ההיבטים המשפטיים העיקריים של סריקת נתונים ונסביר כיצד להמנע ממצב של הפרה של חוקים, באין אם בכוונה או בתמים.
האם כל סריקת נתונים נחשבת להפרה?
נתחיל מהשאלה הבסיסית – האם פעולת הסריקה עצמה אסורה? התשובה מורכבת: אין בישראל (וגם לא ברוב המדינות) חוק מפורש שאוסר על סריקת נתונים כשלעצמה. עם זאת, ישנם איסורים עקיפים וטענות משפטיות מגוונות מצד בעלי האתרים. חלקם מתבססים על תקנון האתר שאוסר על סריקה, אחרים טוענים רואים בזה פגיעה בזכויות יוצרים, פגיעה בפרטיות או הפרת תנאי שימוש.
מה הדין לגבי שימוש במידע ציבורי?
טענה נפוצה בקרב משתמשי Scraping היא שמדובר במידע ציבורי, שכן האתר פתוח ונגיש לכל גולש. אך זה לא בהכרח מקנה זכות חוקית להעתקה שיטתית של המידע. גם אם המידע גלוי, ייתכן שהוא מוגן בזכויות יוצרים, או כפוף להגבלות חוקיות אחרות. לדוגמה, מאגר של מחירי מוצרים, טקסטים שנכתבו על ידי עורכים, בסיסי נתונים של לקוחות או דירוגים – כל הנ"ל יכולים להיחשב כנכסים שהעתקתם מהווה הפרה. גם החוק להגנת הפרטיות עלול להיכנס לתמונה אם סורקים מידע אישי, כגון כתובות אימייל, מספרי טלפון או שמות מלאים של אנשים. בגלל זה יש לבחון כל מקרה לגופו ולוודא שהשימוש במידע אכן מותר.
סריקת נתונים והפרת זכויות יוצרים
במקרים רבים, התכנים הנסרקים מוגנים על ידי זכויות יוצרים, גם אם לא מצוין באתר סימן רשום או אזהרה. לדוגמה: ביקורות, תיאורי מוצרים, עיצובים גרפיים ותמונות – כל אלה נחשבים ליצירה מקורית שהשימוש בה ללא רשות עלול להיחשב בתור הפרת זכויות יוצרים. כאשר שואבים תוכן מאתר ומפרסמים אותו מחדש, בין אם באופן זהה ובין אם עם נעשים שינויים קלים, זה עלול להביא לתביעה על פגיעה בזכות המוסרית של היוצר ועל שימוש מסחרי בתוכן מוגן. גם ציטוט חוזר של תכנים ממספר מקורות במטרה ליצור אתר חדש (הכוונה היא לאתר aggregator) עלול להיחשב כהפרה.
האם ניתן לאכוף איסור סריקה?
כן. בעלי אתרים יכולים לכלול בתקנון האתר איסור מפורש על סריקת נתונים ולנקוט באמצעים טכנולוגיים למניעת הסריקה (כגון חסימת בוטים). הם יכולים גם לתבוע בגין הפרת תנאי השימוש או שימוש אסור בתכנים. פסיקות רבות בישראל ובמדינות אחרות קיבלו את הטענה שסריקת נתונים בניגוד למדיניות האתר מהווה עילה לתביעה אזרחית ובמקרים מסוימים זה גם נחשב לעבירה פלילית. מנגד, היו גם פסיקות שאישרו סריקה כאשר היא נעשתה באופן שאינו פוגע בזכויות קניין רוחני או בזכויות הפרט.
עסקים שמספקים שירותי Scraping
ישנם עסקים רבים שמספקים פתרונות בתחום הזה, בין אם לצורך ניתוח שוק, ניטור מתחרים או איסוף מידע לצרכים אקדמיים. במקרים רבים, גם אם הם אינם מפרסמים את המידע, עצם הסריקה עלולה להיחשב כפגיעה בזכויות. אם אתם מתכננים להציע פתרונות של סריקת נתונים בתור שירות ללקוחות, כדאי להסדיר הסכם משפטי ברור מולם ולהתייעץ עם עורך דין שיש לו ניסיון בתחום של דיני אינטרנט.
מתי הפעולה עלולה להיות פלילית?
כאשר הסריקה כוללת עקיפה של אמצעי הגנה, גישה למערכות סגורות, או פריצה טכנית, ייתכן שמדובר בהפרה של חוק המחשבים, שמהווה עבירה פלילית. החוק קובע כי חדירה למחשב שלא כדין, מחיקת מידע, או שימוש לרעה במידע שנאסף עלולים להוביל לכתב אישום. גם סריקה מאסיבית שמביאה לקריסת שרתים יכולה להיחשב כפגיעה אסורה במערכות מידע. יש להיזהר במיוחד כאשר מבוצעת סריקה באמצעות תוכנות אגרסיביות שיכולות לגרום נזקים מהסוג הזה.
לסיכום
סריקת נתונים היא כלי שמאפשר לעסקים ולאנשים פרטיים לקבל מידע יקר ערך. אבל יש חוקים וכללים שחשוב להקפיד לפעול על פיהם. פעולה טכנית של סריקת נתונים עלולה להתברר כהפרה משפטית חמורה, במיוחד כשמדובר בניסיון להפר זכויות יוצרים או תנאי שימוש. בדיקה משפטית מקדימה וליווי של עורך דין יאפשרו לכם לוודא מראש שאתם לא עוברים על החוק ולא פוגעים בעסק אחר או במוניטין שלו.
