השאירו כאן פרטים ונחזור אליכם בהקדם:

Please leave your details and we will get back to you shortly:

שתפו מאמר זה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב email

שבוע הספר העברי וקניין רוחני

זכות יוצרים ביצירה ספרותית

זכות יוצרים היא ההכרה של החוק בכך שכל מי שיוצר יצירה ספרותית קונה בה זכויות בלעדיות מסוימות שנובעות מכך שאותו יוצר, השקיע בה מכישרונו ואישיותו. חוק זכויות יוצרים קובע, כי על-מנת שיוצר יהא זכאי לזכות יוצרים ביצירתו יהא עליו "לקבע" אותה בצורה כלשהי (דרישת הקיבוע).

כלומר, עצם העלאת הספר על הכתב או הקלדתו מקנה ליוצרו זכות יוצרים בו ואין צורך ברישום במרשם או בפנייה לגורם כלשהו. כדי להיות בטוחים חשוב לתעד גם את תהליך הכתיבה: כך ניתן יהיה להוכיח, אם יהיה בכך צורך, למי שייכות זכויות היוצרים בספר.

לא כל יצירה ספרותית מקנה למחבריה זכות יוצרים, שכן עליה לעמוד בתנאי סף של מקוריות ויצירתיות. עם זאת, הרוב המוחלט של היצירות הספרותיות שיש עניין מסחרי לפרסמן תהינה ראויות להגנה של זכות יוצרים. הפסיקה קבעה לאורך השנים כי כדי לזכות את בעליה בזכות יוצרים על היצירה להיות מקורית – פרי יצירתו של הסופר – אך די ברמת יצירתיות מינימלית.

בעלות על זכות יוצרים ביצירה פירושה שהחוק מעניק ליוצר זכות בלעדית לבצע ביצירה מספר פעולות, ובכלל זאת פרסום,שכפול, הקראה בציבור, יצירת יצירה נוספת המבוססת על הספר (למשל, תרגום לשפה אחרת או כתיבת תסריט) ועוד.

זכות היוצרים בספר לא מעניקה למחבר זכות לשימוש בלעדי ומוחלט בספר ובכל תכניו. חשוב לציין שהזכות היא לא ברעיון שמביע הספר אלא בדרך הביטוי של הרעיון: למשל, כתיבת ספר ובו יומן של ימאי אנגלי המנסה לשרוד על אי בודד אינה הפרה של זכות היוצרים של מחבר "רובינזון קרוזו". עם זאת, העתקה קרובה-למקור של חלקים בספר לצורך יצירה אחרת או שימוש בקווים הכלליים של העלילה או בסדרה התרחשות של האירועים בספר יחד עם השמות מהספר המקורי תחשב להפרת של זכות היוצרים. הזכות של הסופר היא לא רק בספר בשלמותו: כלומר, בצירוף של העלילה עם הדמויות. אם יש בספר דמויות בדיוניות מפותחות מספיק ניתן לרכוש גם בהן זכות יוצרים. הדבר ימנע מאחרים לעשות שימוש בדמויות אלה ביצירות שלהם בלא אישורו של יוצר הדמות המקורית.

מידת ההגנה על זכות היוצרים תלויה בעיקר במקוריות של היצירה. ככל שיצירה מקורית יותר כך ההגנה עליה תהא חזקה יותר. זהו מבחן בדיעבד שבא לידי ביטוי רק כאשר המחלוקת נדונה במסגרת תביעה על הפרת זכות יוצרים שנדונה בבית המשפט. לדוגמא, אם מדובר בספר עם יצירה מאוד מקורית המתרחשת על כוכב לכת דמיוני, עם דמויות בדיוניות עם שמות מוזרים וייחודיים ועלילה שטרם נראה כמותה – אז בית המשפט עשוי לראות בעצם הופעת השמות של הדמויות ביצירה אחרת – הפרת זכות יוצרים. לעומת זאת, אם עסקינן בספר שעלילתו מתרחשת בסביבה שאינה ייחודית, עם דמויות שגרתיות וקווי עלילה כלליים סטנדרטית, בית המשפט ייטה לדרוש העתקה מושלמת של-ממש של חלקים מהספר כדי לקבוע שהייתה הפרה של זכות יוצרים.

ראוי לציין גם כי ספרים עיוניים העוסקים בעובדות דוגמת ספרי היסטוריה או מחקר, לא יכולים לקבל זכויות יוצרים על העובדות או הנתונים המובאים בספר. כל אחד אחר יוכל לכתוב ספר על אותו אירוע היסטורי תוך ציטוט המקור ומתן קרדיט ראוי בלי לבקש את אישורו של המחבר. על-מנת שתתרחש הפרה של זכות יוצרים בספר כזה יהיה צורך בהעתקה של-ממש של חלקים מלאים מהספר.

חוק זכות יוצרים מאפשר ליצור יצירות המבוססות על יצירות מוגנות בתנאים מסוימים, תחת דוקטרינת השימוש ההוגן. כדי לקבוע אם שימוש ביצירה מוגנת הוא הוגן או מפר יש לבחון מספר שאלות וביניהן: מטרת השימוש, היקף השימוש ביצירה המוגנת מבחינה איכותית וכמותית, והשפעת השימוש על ערך היצירה המוגנת או על השוק שלה. למשל, אם הרצאה מבוססת על חלק קטן מספר מוגן או עושה שימוש ברעיונות כלליים שעולים מתוכו (אך לא בציטוטים) והיא מיועדת לצרכים שאינם הפקת רווח כלכלי דוגמת מחקר, ביקורת או הוראה במוסד חינוך – מדובר בשימוש מותר על-פי חוק.

חשוב לזכור שבכל מקרה יש לציין בהרצאה את שם הספר שעליו מבוססת ההרצאה ואת שם מחברו וכן – אם מביאים ציטוטים מתוך הספר – לדאוג להביאם בשלמותם ולא להכניס בהם שינויים.

הסופר אינו מחזיק רק בזכויות הכלכליות הבלעדיות לפרסום הספר או להקראתו בציבור אלא גם בזכויות אישיות (המכונות "זכויות מוסריות") בשיר: זכות ולא זכור שמו לצד הספר כמי שיצר אותו וזכותו לשלמות של היצירה (שהיא בעצם חובה המוטלת על כל אדם אחר שלא להכניס ביצירה שינויים בלי שקיבל את רשות היוצר).

הסופר עשוי להעביר באמצעות חוזה חלק מהזכויות שלו ביצירה להוצאת ספרים או לחברת הפקת סרטים וכך גופים אלה יהפכו להיות בעלי הזכות הבלעדית או חלקים ממנה, עד פקיעת הזכויות או לפרק זמן מוגבל אחר שייקבע בחוזה. ניתן, למשל, להתנות את הבעלות בזכויות בכך שהספר יפורסם תוך פרק זמן מסוים ולקבוע שאם הספר לא יפורסם – הזכויות תחזורנה אל הסופר. תמורת מכירת זכות היוצרים הוצאת ספרים עשויה להתחייב לפרסום תוך תקופה מסוימת, לתרגום הספר ולמתן תמלוגים לבעל זכויות היוצרים המקורי.

לעומת הזכויות הכלכליות, זכויות יוצרים אישיות אינה ניתנות להעברה: יש לתת קרדיט למחבר היצירה גם אם הזכות לפרסומה ולתרגומה הועברו לאדם או גוף אחר.

לזכויות יוצרים יש אורך חיים מוגבל הקבוע בחוק. בישראל זכות יוצרים פוקעת 70 שנה לאחר מות יוצר היצירה. כך, למשל, יצירותיו של ח"נ ביאליק אינן מוגנות בזכויות יוצרים והן נחשבות לנחלת הכלל (אין מניעה לפרסמן, לתרגמן וכו`). במדינות אחרות עשויים להיות חוקים אחרים לגבי מועד פקיעת הזכות.

חיבורים קלאסיים רבים הפכו מטבע הדברים לנחלת הכלל ולכן ניתן למצוא את הנוסח המלא והמקורי שלהם באינטרנט לשימוש חופשי וחוקי.

מאמרים אחרונים

עקבו אחרינו בפייסבוק

בואו לקפה