ייצוג מול רשם סימני המסחר

במהלך רישומו של סימן מסחר יכולים להתנהל הליכים שונים מול משרד רשם סימני המסחר, ובכלל כך:

1. השגות של בוחני סימני המסחר: לאחר שמוגשת בקשה לרישום סימן מסחר, עורכים בוחני סימן המסחר בחינה של הבקשה מול סימני מסחר קיימים. במהלך הבדיקה עשויות להיות להם השגות על הסימן המבוקש לרישום, על הסיווג שלגביו מבוקש הרישום ועוד. השגות אלה מצריכות מענה מטעם מבקש הסימן במטרה לרשום את הסימן בצורה הרחבה והיעילה ביותר להגנה עתידית עליו.
2. התנגדות לרישום סימן מסחר: לאחר שבוחני סימני המסחר מאשרים זאת, הבקשה לרישום סימן המסחר מתפרסמת ברשומות המדינה, דבר המאפשר לצדדים שלישיים להגיש התנגדות לרישום סימן המסחר. במקרה כזה נפתח הליך משפטי, הדומה להליך בפני בית משפט, בעניין כשירות הרישום של סימן המסחר.
3. ביטול סימן מסחר בשל אי שימוש: לפי הדין הישראלי, ניתן לרשום סימן מסחר המשמש בפועל לסימונה של סחורה. אם במשך תקופה מסוימת הקבועה בחוק לא נעשה בפועל שימוש בסימן המסחר רשום – ניתן להגיש בקשה למחיקת הרישום. גם הליך זה דומה להליך המתנהל בפני בית משפט והוא מתנהל בפני רשם סימני המסחר.
4. מחיקת סימן מסחר: בנסיבות מסוימות, ניתן להגיש בקשה למחיקת סימן מסחר רשום, למשל בשל רישומו מלכתחילה בחוסר תום לב. גם הליך זה מתנהל באופן דומה להליך בפני בית משפט, מול רשם סימני המסחר.

ייצוג בבתי משפט

כאשר מופרת זכות בסימן מסחר רשום, ניתן להגיש תביעה כנגד מפר זכויות בפני בית המשפט המוסמך לכך. במסגרת תביעה שכזו ניתן לבקש צווי מניעה להפסקת ההפרה, צווי עשה להשמדת סחורות מפירות וכן תביעת פיצויים.

בנסיבות מסוימות ניתן להגיש, יחד עם התביעה, בקשה למתן צווים זמניים, מה שמאפשר קבלת סעדים מבית המשפט באופן מהיר במיוחד.

ייצוג בפני בתי משפט בתחום סימני המסחר מצריך התמחות מיוחדת והיכרות עם החקיקה והפסיקה הייחודיות לתחום זה. זו הסיבה שמשרדי עורכי דין מובילים בישראל ובעולם מפנים אלינו את לקוחותיהם בכל הנוגע לתביעות קניין רוחני ובכלל כך הפרת סימני מסחר.