חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט – 1979 קובע כי מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת שבאו לו מאדם אחר, חייב להשיב את הזכייה או שווייה.

בתחום של דיני הקניין הרוחני נעשה לעיתים שימוש בעילת עשיית עושר ולא במשפט במקרי קצה, שבהם עילות אחרות (ברוב המקרים במקרה שהתובע לא הגיש בקשה לרישום סימן מסחר/ מדגם/ פטנט) לא מתקיימות בבירור ובאופן חד משמעי. הבסיס לכך הוא העובדה שכאשר עוסק מסוים נהנה ממוניטין של עוסק אחר, ניתן לראות בכך זכייה שלא בדין. יישום עילת עשיית עושר ולא במשפט הוא מוגבל, אך יש מקרים שבהם יהא זה חכם להכליל את העילה בכתב תביעה על הפרה.